דקל כתב לעצמו מחשבות, תובנות, ציטוטים מהלימוד ומהחיים. מתוך המחברות שלו – קטעים שבחרנו לשתף, כדי להעביר הלאה את מי שהוא היה
לקראת יום הזיכרון תשפ״ה, כחלק ממיזם מרגש של ״ישראל בידור״, השף אסף גרניט קיבל את המחברת של דקל – והתרגש.
הוא קרא, התחבר, ובחר להקריא קטע שדיבר אליו במיוחד.
המילים שדקל כתב לעצמו, לעצמו בלבד, הפכו – דרך הקול של אסף – למסר שכולנו יכולים לקחת ללב.
כאן, בדקה וחצי, משהו מדקל עובר הלאה.
משהו מהאמת שלו. מהאמונה שלו. מהלב הגדול שהיה לו.
צפו בקטע. תנו למילים להיכנס לאט. הן מגיעות ממקום אמיתי.
“היכולת לראות בקושי – אתגר.
העולם הזה הוא כולו אתגרים תמידיים עם ׳הפסקות אש׳ (שלווה ונחת) מידי פעם.”
דקל האמין שגבורה אמיתית היא לא להימנע מהקושי – אלא להתגבר עליו, שוב ושוב.
“הסעיף הראשון בשולחן ערוך הוא מידת הגבורה. כלומר בלי מידה זו, כלום לא יכול להתקיים.”
במוצב ״פגה״, ברגע האמת, דקל זכר את זה.
הוא פעל באומץ, בקור רוח, ובאמונה – בדיוק כמו שכתב לעצמו מראש.
הוא לא רק כתב על גבורה - הוא חי אותה
דקל כתב את זה לעצמו, אבל היום אנחנו קוראים ולומדים ממנו. בימים של כאב וגעגוע – אנחנו מנסים להאמין, כמו שהוא האמין.
לזכור שבתוך כל קושי יש גם כוח.
והוא בתוכנו.
“ברגע שאני מזהה שיש מחבל – אני רוצה להגיע אליו.
זה שיש מחבל – לא אמור לשנות את סדר הלחימה.
לא להילחץ!
אין איום בלי מענה.”
דקל כתב את הדברים במהלך ההכשרה במגלן,
ובזמן הלחימה במוצב פגה – פעל בדיוק כך:
לא נלחץ, שמר על סדר הפעולות, חתר למגע ומצא פתרונות תחת אש.
דקל לא כתב לאחרים – הוא כתב בשביל עצמו.
כדי ללמוד, להשתפר, ולשמר את הערכים וההתנהגויות שרצה לחיות לפיהם.
בעט פשוט, במחברות מהחיים, הוא תיעד מחשבות על אמונה, גבורה, התמודדות ושליחות.
הוא כתב לעצמו – אבל המילים שלו מדברות גם אלינו.
אנחנו משתפים כאן קטעים נבחרים,
כדי שדקל ימשיך לעורר השראה – בדיוק כמו שהוא היה.